שומרים על קשר: 

  • Facebook - White Circle
  • Pinterest - White Circle
  • Instagram - White Circle

מי אני?

ברוכים הבאים,

שמי שלי פדן-לורבר, בת 40, נשואה ואמא לשלוש גורות מקסימות, מעצבת פנים. 

ביוני 2015 אובחנתי עם גידול סרטני בשד ומאז אני כותבת, על החוויות, התחושות והתהליך שאני עוברת.

פוסטים קודמים:

September 27, 2016

July 7, 2016

February 23, 2016

Please reload

חיפוש לפי תגיות:

Please reload

המרתון של החיים

April 19, 2016

החודש, ניצלתי את ההפוגה מהטיפולים ונסעתי עם החצי ללוות אותו במרתון פריז.  

42.2 ק״מ של ריצה בעיר הכי רומנטית בעולם, חוויה מעצימה ומיוחדת במינה. 

בימים שלפני וביום המרתון עצמו, ההתרגשות היא גדולה ומביאה את הגוף והנפש לשיאים חדשים. אני כמלוות הרץ במרתון, עוברת ברכבת התחתית מתחנה לתחנה ומעודדת את הרץ שלי בכמה נקודות לאורך המסלול. אני יושבת ברכבת התחתית הצפופה ממלווים בין הקילומטר ה 12 לקילומטר ה 30 - הנסיעה ברכבת נמשכת כמעט חצי שעה ואני חושבת לעצמי שכל הזמן הזה החצי רץ. אני מנסה לדמיין לעצמי איך זה מרגיש לרוץ 42.2 ק״מ. נראה לי כמעט משימה בלתי אפשרית אבל מסביבי אלפי אנשים שעושים את זה ומוכיחים את ההיפך. 

צעד ועוד צעד ועוד עשרות אלפי צעדים שהגוף מתמודד בהם עם הקושי. על קו הזינוק עומדים הרצים עם חיוך ושמחה,  מתחילים את המרתון עם המון אנרגיות אבל לאורך המסלול רואים על פניהם את הקושי. הגוף זועק, רטוב מזיעה, חווה חוסר בסוכרים ובמלחים, עודף של חומצות חלב והשרירים מאומצים וכואבים.

האימונים המקדימים למרתון הכינו את החצי שלי לתת את המענה הפיזי שהגוף נדרש לו. המאמן הכין אותו למהלך הריצה: מתי להאיץ, מתי להאט, מתי לרוץ לפי דופק ומתי לפי קצב. שתיית מים, ג׳לים, כדורי מלח וחטיפי חלבון במהלך הריצה, יסייעו בהפחתת ההשפעה של המאמץ המתמשך על הגוף, הכל בשביל לשמור על הגוף הפיזי שהוא הכלי שמשמש אותו לריצה. 

 

אך מעבר לגוף הפיזי, ההתמודדות האמיתית היא של הגוף הרוחני - ההתמדה והנחישות שבלעדיהם אי אפשר לחצות את קו הסיום. זהו קושי שאפשר להתכונן אליו עד גבול מסוים - בשלב מסוים במירוץ מגיע מבחן האמת. ההתמודדות של הרץ עם עצמו.  

למעשה - הרגע הזה של הקושי הוא רגע של בדידות גדולה - לא משנה עד כמה מוכן פיזית ועד כמה אתה מוקף בתמיכה - ההתמודדות פה היא אישית ועצמאית. הבדידות הזו היא ההתמודדות האמיתית שלך מול עצמך. שם איש אינו יכול להתערב, שם אתה נדרש לגלות בעצמך את הכוחות הפנימיים שישאו אותך אל מעבר לקו הסיום. 

 

גם מהלך הטיפול במחלה הוא סוג של מרתון (או כמו שהחצי אומר - אולטרה מרתון) - ההקבלה בין ההתמודדות הפיזית והנפשית היא בלתי נמנעת. וגם הבדידות בתוכה. אני יכולה להעיד שכל חיי אני מוקפת במשפחה חזקה ותומכת ובחברים אמיתיים. ועדיין, לא משנה כמה הייתי מוקפת באנשים, ועד כמה קיבלתי עזרה ותמיכה, בסופו של דבר השתלשלות האירועים והטיפולים הקשים מביאים איתם בדידות. רגעים עוצמתיים שבהם אני מתמודדת עם עצמי, עם הכאב הפיזי, עם חוסר הנוחות, ועם המחשבות, התחושות והפחדים העמוקים ביותר.  

 

וכמו בריצת המרתון, בה ההתמודדות וההתגברות על הקושי הפיזי והרוחני מביאה את הרץ לחצות את קו הסיום ולהרגיש התעצמות, כך גם במחלה. המקום של הבדידות וההתעמתות עם החולשות מובילות בסופו של דבר לחוזק גדול, הידיעה שהייתי במקום קשה אבל מצאתי בתוך תוכי את הכוחות להתגבר, היא חוויה מעצימה שתלווה אותי קדימה ותתן לי השראה וכוחות בדרך שעוד לפניי.

 

 

 

 

ואם הגעת עד פה? 

גילוי מוקדם מציל חיים זה לא סיסמה - גילוי מוקדם הציל את החיים שלי! תעשי לעצמך טובה - תרימי טלפון עכשיו ותקבעי תור לבדיקה. 

 

 

Please reload

אם מתחשק לכם מוזמנים לקפוץ לבקר אותי באתר המקצועי שלי, 
נחמד שם: 

© כל הזכויות שמורות לשלי פדן לורבר