שומרים על קשר: 

  • Facebook - White Circle
  • Pinterest - White Circle
  • Instagram - White Circle

מי אני?

ברוכים הבאים,

שמי שלי פדן-לורבר, בת 40, נשואה ואמא לשלוש גורות מקסימות, מעצבת פנים. 

ביוני 2015 אובחנתי עם גידול סרטני בשד ומאז אני כותבת, על החוויות, התחושות והתהליך שאני עוברת.

פוסטים קודמים:

September 27, 2016

July 7, 2016

February 23, 2016

Please reload

חיפוש לפי תגיות:

Please reload

סלפי משפחתי

September 27, 2016

היום בבוקר - מתחיל יום שגרתי, התלבשויות, כריכים, הסעות ואז נכנסת לפייסבוק והדבר הראשון על הבוקר שפייסבוק בוחר להראות לי זה את התמונה הזו מלפני שנה:  

 

 

 

 

תמונה שבחרתי להעלות לפני שנה בידיעה ברורה שהתמונה שנויה במחלוקת.

לא ידעתי עד כמה... 

 

אז החלטתי לשתף היום למה בחרתי להעלות אותה אז.

 

לכאורה כמו כולם - היה ערב חג, כל הפיד בפייסבוק שלי מלא במשפחות יפות שיוצאות לחגוג את החג.

גם אנחנו התלבשנו והתאפרנו (טוב, חלקנו) ויצאנו לארוחת חג אז גם אני רוצה כמו כולם.

אבל ברור שהקרחת שלי היא במרכז התמונה.  

 

האמת היא שהעליתי אותה כי הייתי עצובה, עצבנית וכועסת. למה?

 

כי בשבוע לפני שהתמונה צולמה הרגשתי טוב - שמתי מטפחת לראשי והלכתי לעשות מה שכל הורה עושה בחודש ספטמבר: אסיפות הורים, אירועים של תחילת השנה, הסעות לחוגים, קניות לקראת החג - כן, אתם יודעים...שגרה מבורכת. 

אבל הרגשתי שבכל יציאה שלי מהבית אני נפגשת באנשים שפשוט לא יודעים איך ל״אכול״ אותי.

בתחושה שלי מכל עבר ננעצו בי מבטים. 

מבחינתי זה לא כל כך שינה איזה סוג מבט זה היה: מבטים סקרניים, מבטים מלאי רחמים, מבטים של אימה, מבטים של הלם, מבטים של אנשים שמכירים אותי ולא מסוגלים להסתכל לי יותר בעיניים....

 

אז התרגזתי וכעסתי וגם התעצבתי ובעיקר הרגשתי שאנשים לא יודעים מה לעשות עם הדבר הזה שלמישהו יש סרטן. וכאילו מצפים ממני שאני אתן את הטון, שאני אכיל את הרגשות שלהם ואת חוסר היכולת שלהם להתמודד עם העובדה שאני חולה. 

וואלה? אני לא מתה, אני רק חולה.

אני עדיין אותו בנאדם - אמא, בת זוג, בת, חברה, מעצבת פנים......זה לא השתנה.  

 

ואז החלטתי שהגיע הזמן לצאת מהארון קבל עם ופייסבוק - לתת לאנשים את ההזדמנות להבין שאני חולה לפני שהם נפגשים בי ברחוב ושולחים מבט של ...... 

 

האמת היא שלא צפיתי עד כמה התגובות לתמונה יהיו over whelming עבורי. 

נתחיל מזה שהיא תפסה הרבה אנשים בהפתעה, לא כל החברים שלי בפייסבוק ידעו שאני חולה. היו כאלו שבחרו עוד באותו הערב להתקשר אליי ולהציע נחמה, חיבוק, תמיכה, היו כאלו שבחרו להגיב לי בפרטי, היו כאלו שחיכו כמה שבועות עד שהם אזרו אומץ לפנות אליי. אבל בעיקר היו הרבה תגובות.

 

לא הייתה לי ברירה אלא להתרכך ולשמוח ולהבין שכן, לאנשים אכפת ממני, וכן, אנשים בדרך כלל לא יודעים איך להגיב.

הלמידה בשבילי הייתה שאני צריכה לבחור לפרש את המבטים שלהם אחרת. אני צריכה לקחת מהמבטים את מה שאני בוחרת ולסנן את המבטים שאני לא מעונינת בהם. זה לא פשוט ומצריך הרבה (מאוד) אורך רוח. 

 

חייבת לסיים את הפוסט הזה עם סלפי משפחתי אחר, משהו שיהיה לי להיזכר בו בפייסבוק עוד שנה.  

- צולם במהלך הטיול שלנו בארה״ב. בקרוב הפוסט עליו....

 

 

 

 

 

ואם הגעת עד פה? 

גילוי מוקדם מציל חיים זה לא סיסמה - גילוי מוקדם הציל את החיים שלי! תעשי לעצמך טובה - תרימי טלפון עכשיו ותקבעי תור לבדיקה.

 

 

ֿ

 

 

 

 

 

Please reload

אם מתחשק לכם מוזמנים לקפוץ לבקר אותי באתר המקצועי שלי, 
נחמד שם: 

© כל הזכויות שמורות לשלי פדן לורבר