חלום של חופשה - חופשה של חלום
שנים….שנים שאני מפנטזת על טיול משפחתי ארוך בארה״ב -
שנים….שנים שאני דוחה את הטיול משנה לשנה.
לא מסתדר בזמנים…יקר מדי…לא מתאים…הילדות קטנות מדי…המון תירוצים למה לא.
ואז בא הסרטן.
כמה שבועות אחרי שחליתי כבר היה לנו ברור שאם הבריאות שלי תאפשר אז בקיץ הבא נוסעים.
יותר לא דוחים, בלי תירוצים.
ואז אוגוסט הגיע, ארזנו המוווון מזוודות ויצאנו לדרך - שלושה שבועות בחוף המזרחי.
את מסלול הטיול כולל המלצות וטיפים אתם יכולים לקרוא פה בבלוג המופלא רואה עולם של מיכל בן ארי מנור .
בקצרה - התחלנו את הטיול במפלי הניאגרה, נסענו משם לאגמי האצבעות, קורנינג, הרשי, לנקסטר (=אמיש), פילדלפיה, וושינגטון, משם המשכנו לאורלנדו ולמיאמי.
המון קילומטרים, הרבה חוויות, ואמא אחת שנמצאת בריגוש על חלל.
אני הייתי אמונה על תכנון המסלול ואוי - זה כמעט לא מוסרי כמה שנהניתי לתכנן.
דבר ראשון - פתחתי טבלת אקסל מסודרת - כבר תענוג :-))
אחר כך, גלשתי בהמון אתרים, בלוגים, אתרי טיולים ופורומים. ליקטתי המון מידע והמלצות.
אחרי שסיננתי בניתי טיול שמתאים לקצב ולהעדפות שלנו. מעין שילוב של הכל מהכל: קצת טבע, קצת מוזיאונים, קצת שופינג, קצת פארקים והרבה זמן משפחתי שאין לו תחליף.
שואלים אותי המון איך הרגשתי בטיול?
במילה אחת - מ-צ-ו-י-ן!
אמנם נסעתי יום אחד אחרי טיפול ואני בדרך כלל חלשה אחרי טיפול אבל כנראה שהשמחה בלב והצפייה לטיול עשו את שלהם. כל מכאוביי וכל קיטוריי (כמעט…) הפכו לבת קול חלשה שנמצאת אי שם מאחוריי ההתרגשות וכמעט לא הורגשו. ככל שהטיול התקדם הרגשתי איך אני חוזרת למקומי ותופסת את המקום של האמא במשפחה שלי.
הכרחתי את עצמי להיות בפוקוס ולא ל״וותר״ על שום דבר,
הכרחתי את עצמי להיות נוכחת בכל רגע.
וזה עבד כמו קסם.
מבחינתי הטיול שימש כמעין סגיר לשנה וחצי שחלפו ותחילתה של תקופה חדשה. הגשמת חלום שתכנונו והציפייה אליו עזרו לי להתמודד עם הקושי. מטרה שהושגה.
כמה תובנות קצרות על טיול באמריקה:
לא פוליטיקלי קורקט בארה״ב שאבא יילך עם ביתו בת הארבע והחצי לשירותים - אז כמעט כל הפסקות השירותים היו באחריותי - את זה לא לקחתי בחשבון….
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים…
ברב חדרי השירותים הציבוריים הכל אוטומטי - הורדת המים, הפעלת המים, הפעלת הסבון, נייר ניגוב לידיים.
יש כבר לא מעט מקומות שיש בהם חדרי שירותים ציבוריים למשפחה שהם לא רק בשטח של שירותי הנשים. פוליטיקלי קורקט כבר אמרנו?
באמריקה הכל בגדול - כוסות השתיה, הקפה, המכוניות, שטחי המסחר, כמות הקרח בכוסות - ביגר איז בטר.
מים לא נחשבים פה שתיה אלא רק מה ששותים בדרך לשתייה האמיתית….
המחירים בכל מקום לא כוללים tax
רב האמריקאים ממש פטריוטים - דגל ארה״ב תלוי כמעט על כל בית.
מחוץ לערים הגדולות - ירקות טריים לא נראים בעליל וכשהם נראים זה בדרך כלל כשהם עטופים בגבינה, קרוטונים ורוטב שמן שמן. לא פלא שהאמריקאים הם האומה השמנה בעולם.
ומסימת כהרגלי -
ואם הגעת עד פה?
גילוי מוקדם מציל חיים זה לא סיסמה - גילוי מוקדם הציל את החיים שלי! תעשי לעצמך טובה - תרימי טלפון עכשיו ותקבעי תור לבדיקה.