אחת מ....מה זה משנה מכמה?
חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. אני לא יודעת מה איתכם אבל אני מרגישה בפיד שלי בפייסבוק ובאינסטגרם שנעשים המון מאמצים להעלאת המודעות. קמפיינים שונים, חלקם מנסים להיות שנונים ומושכים, בניינים שנצבעים בורוד, חברות מסחריות שנרתמות להשקת קו מוצרים ורוד, ועוד….ועוד….
תרשו לי רגע של ציניות אבל אני מרגישה שובע מה״פסטיבל״ המסחרי הזה. שלא תבינו אותי לא נכון - אני הראשונה שחופרת כל הזמן על מודעות וחושבת שכל דבר שיגרום אפילו למישהי אחת ללכת להיבדק הוא לגיטימי. אבל איכשהו השנה אני מרגישה שבעיקר יש פה הרבה מילים ואולי זה עדיין לא מגיע לנשים כמו שצריך.
כמה חברות שלי שמכירות אותי ויודעות איזה גיהנום עברתי עדיין לא נבדקו השנה? (כן - אתן יודעות מי אתן…..)
אני כבר שנה מסימת כל פוסט בבלוג בקריאה לנשים ללכת להיבדק אבל אני מרגישה שהמילים ״גילוי מוקדם מציל חיים״ הפכו להיות שחוקות ואולי קצת נבובות.
מאז שהתחלתי לכתוב בבלוג אני מרגישה קצת שלא בנוח עם הקריאה שלי לנשים ללכת להיבדק - כאילו בעצם הקריאה לנשים להיבדק אני מזמינה אותן להיפגש עם הפחד, עם החרדה ממחלה, או חלילה ממוות. אני מניחה שנשים רבות דוחות את הבדיקה השנתית בגלל שאין להן חשק/יכולת/אנרגיה/רצון להתמודד עם המקום הזה - השברירי הזה - ההבנה שהחיים יכולים להשתנות ברגע. אנחנו (ואני בכוונה אומרת אנחנו כי גם אני הייתי כזו) מוצאות המון תירוצים ללא ללכת להיבדק: אני עוד צעירה אני לא בקבוצת סיכון, הנקתי המון זמן, אין לי סרטן שד במשפחה - נשמע מוכר?
גילוי מוקדם מציל חיים - זה אשכרה נכון. זה מה שהציל אותי!
אני גיליתי במקרה את הגוש שלי, לא בגלל ש׳טרחתי׳ להיבדק בצורה קבועה. אני מניחה שלעולם לא אדע כמה רחוקה הייתי ממצב אחר לחלוטין שבו הגילוי היה קצת מאוחר מדי.
רק עצם המחשבה על זה מזעזעת אותי כל פעם מחדש.
לא רוצה להיות נביאת הזעם או המרתיעה אבל אני קוראת לכן לגלול בפוסטים שלי ולהבין את הדרך שעשיתי - שנה ושלושה חודשים אני כבר בשיט הזה - מתמודדת - אין ברירה ואל תגידו לי שאני גיבורה- אני עושה מה שצריך לעשות כדי להישאר בחיים. עברתי כמה וכמה מדורי גיהנום ורוצה לזעוק לשמיים - אל תיקנו את המוצר הורוד הזה שמונח על הדלפק בחנות ותחשבו שאתן את שלכן עשיתן. קחו אחריות על החיים שלכן -
כמו שאתן קמות כל יום בבוקר והולכות לעבודה,
כמו שאתן הולכות לסופר כדי לקנות אוכל,
כמו שאתן הולכות למניקורסטית לסדר ציפורניים,
כמו שאתן מכניסות את האוטו לטיפול פעם בשנה,
כמו שאתן מתייעצות בכל הפורומים בכל מה שנוגע לילדים,
קחו אחריות ותבדקו את עצמכן.
זו באמת בדיקה פשוטה - כירורג שד פעם בשנה.
זו החובה שלכן כלפי עצמכן!
זו החובה שלכן כלפי ההורים שלכן, האחים/ות שלכן, בני/ות הזוג שלכן והילדים שלכן.
זה עד כדי כך פשוט.
סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, הסטטיסטיקה הרשמית מדברת על אחת מתשע - הסטטיסטיקה הלא רשמית גורסת שזה יותר קרוב לאחת משבע.
מה אני אגיד לכם?
כשאחת הזו היא את - אז זה ממש לא משנה מה הסטטיסטיקה אומרת.
אני יודעת - אני האחת.
ומסימת כהרגלי -
ואם הגעת עד פה?
גילוי מוקדם מציל חיים זה לא סיסמה - גילוי מוקדם הציל את החיים שלי! תעשי לעצמך טובה - תרימי טלפון עכשיו ותקבעי תור לבדיקה.